| מה נאמר למי שמשקר במצח נחושה? |
| פרק 4 |
|
ذَلِكَ وَمَن يُعَظِّمْ حُرُمَاتِ اللَّهِ فَهُوَ خَيْرٌ لَّهُ عِندَ رَبِّهِ وَأُحِلَّتْ لَكُمُ الْأَنْعَامُ إِلَّا مَا يُتْلَى عَلَيْكُمْ فَاجْتَنِبُوا الرِّجْسَ مِنَ الْأَوْثَانِ وَاجْتَنِبُوا قَوْلَ الزُّورِ (سورۃ الحج, آية 30) כך יהיה, וכל המוקיר את קודשי אלוהים, בזאת ייטב לו אצל ריבונו. הותר לכם המקנה, זולת הסוגים אשר שמם נקרא בפניכם. רחקו מעל טומאת הפסילים, ורחקו מדבר שקר (סורת העלייה לרגל, פסוק 30).
חסן, תלמיד כיתה ח', טוען שהמורה לשפה הערבית משתמש במתכוון במילים שאינן מובנות לו. על כן החליט לנקום בו. בנו של המורה, הלומד בכיתה ט', גם הוא תלמידו של המורה. האב הכשיל את בנו במבחן אמצע הסמסטר והבן טען לפני כולם שאביו הכשילו בכוונה.
עם תום השיעור החמישי יצא חסן לחניון והסתתר מאחורי אחת המכוניות. הוא המתין עד שהחצר התרוקנה מתלמידים. ואז מיהר ושרט כמה שריטות עמוקות במכוניתו של המורה. למחרת החלו המנהל והמורים לחקור את המקרה. חסן אמר למחנך כיתתו שהוא יודע מי עשה זאת. הוא סיפר שראה במו עיניו את בנו של המורה לערבית שורט את המכונית במסמר. המחנך שאל אותו מתי בדיוק קרה הדבר ואם יש לו עדים. חסן התלבט לרגע ואז השיב שחברו מכיתה ח' נכח אתו במקום עם תום השיעור החמישי וגם הוא ראה. בסיום השיעור רץ חסן אל חברו והשביע אותו שיאשר את גרסתו. הוא הנחה אותו מה לומר בדיוק. לאחר ההפסקה קרא המנהל לחסן ולחברו וביקש מהם לחזור על גרסתם. הם סיפרו לו שראו במו עיניהם את בנו של המורה לערבית שורט את המכונית של אביו. המנהל הזמין אליו את בנו של המורה לערבית ושאל אותו היכן היה אתמול עם תום השיעור החמישי. הבן השיב שנשאר בכיתה ושוחח עם המורה למתמטיקה. המנהל בדק את הדברים עם המורה למתמטיקה וזה אישר שבנו של המורה לערבית שוחח אתו בהפסקה. ואז קרא המנהל שוב לחסן ולחברו. הוא פתח את ספר הקוראן וביקש מהם לקרוא בקול מסורת העלייה לרגל את פסוק 30: "ורחקו מדבר שקר". "אתם נאשמים שניכם במעשה שקר", הוסיף המנהל. ואז החל חברו של חסן לבכות וסיפר שחסן הכריח אותו לשקר. המנהל הטיל עליהם לחשוב במשך שלושה ימים לאיזה עונש הם ראויים על מעשיהם ולאחר מכן הוא יחליט בדבר. הסבר: קשה לדמיין את שיעור הנזק שהיה יכול חסן לגרום למורה לערבית ולמשפחתו חוץ מן הנזק שגרם למכונית לולא התגלה השקר. הוא היה עלול לסכסך בין בני משפחה. המורה לערבית כנראה השתמש בכיתה במילים שחסן אינו מכיר כדי שחסן ילמד אותן ויעשיר את ידיעותיו בשפה הערבית אולם חסן פירש זאת משום מה כרצון לפגוע בו. אנו מתרשמים שאין זה מומלץ שמורה ילמד בכיתה שלומד בה בנו, משום שייתכן שהציפיות של המורה מבנו יהיו גבוהות מדי או שהוא יחוש שבנו מבייש אותו משום שלא השיג הישגים גבוהים דיים. ואילו הבן נושא בעול של ציפיות שאין הוא יכול לעמוד בהן. בקיצור, מצב עניינים לא רצוי. יפה נהג המנהל שבירר את העניין עד תום ומנע פגיעה בחפים מפשע ויפה נהג כשהשתמש בפסוק מן הקוראן כדי להסביר לחסן ולחברו שהם עברו עברה חמורה. גם הרעיון לתת לחסן ולחברו לחשוב בעצמם איזה עונש מגיע להם הוא טוב, משום שיהיה עליהם לחשוב במשך שלושה ימים על מעשיהם. עצם ההמתנה לעונש, לא רק שהיא פעולה חינוכית, אלא כידוע לנו היא לעתים העונש הכבד ביותר. |