| מה נאמר למי שמקיימת יחסי מין לפני החתונה? |
| פרק 3 |
|
وَمَا لَكُمْ أَلاَّ تَأْكُلُواْ مِمَّا ذُكِرَ اسْمُ اللّهِ عَلَيْهِ وَقَدْ فَصَّلَ لَكُم مَّا حَرَّمَ عَلَيْكُمْ إِلاَّ مَا اضْطُرِرْتُمْ إِلَيْهِ وَإِنَّ كَثِيراً لَّيُضِلُّونَ بِأَهْوَائِهِم بِغَيْرِ عِلْمٍ إِنَّ رَبَّكَ هُوَ أَعْلَمُ بِالْمُعْتَدِينَ (سورۃ الانعام, آية 119) וכי מה לכם כי לא תאכלו מאשר הוזכר עליו שם אלוהים? הן כבר הציג לכם אחד אחד את כל אשר אסר עליכם לאכול, חוץ מאשר תיאלצו לאוכלו. רבים הם הנוהגים להתעות במשוגות לבם, מבלי דעת דבר. אלוהים מיטיב לדעת מי הם העוברים את גבול המותר (סורת המקנה, פסוק 119). לרמזיה חברה ושמה עליא, שיוצאת עם בחור ולא עושה חשבון לכלום. פעמים רבות הזהירה רמזיה את עליא שהיא עלולה להיכנס להיריון ואז יצפו לה בעיות קשות. עליא משיבה שאין לה ממה לפחד משום שהיא נזהרת. לאחרונה הציעה עליא לרמזיה להכיר את חברו של חברהּ. "תיהנו יחד. תשמעי לי, זה ממש כיף. אני נהנית ולא מפחדת מכלום. החבר שלי אומר שהוא רוצה להתחתן אתי, ולכן אין לי בעיה לקיים אתו יחסי מין. בסוף ממילא נתחתן". רמזיה לא התפתתה. היא הסבירה לעליא שהיא עושה מעשה אסור. שאלוהים רואה ויודע הכול ו"אלוהים מיטיב לדעת מי הם העוברים את גבול המותר". כששמעה עליא את הפסוק שאותו הכירה מן הקוראן נבהלה. זאת הייתה הפעם הראשונה שהבינה שהיא עברה את הגבול. הסבר: בני נוער רבים עושים מעשים אסורים ומסתפקים בכך שהוריהם לא יודעים על כך. הם שוכחים שאלוהים רואה ויודע הכול. הם משתמשים בסמים, מהמרים, גונבים וגם מקיימים יחסי מין לפני החתונה. החברה המודרנית מתירה לצעירים בדרך כלל לקיים יחסי מין לפני החתונה. לא כן החברה המסורתית והדתית. עליה, שחיה בחברה כזו, ממש מסכנת בהתנהגותה את עתידה ואפילו את חייה. הבחור עלול שלא לקיים את הבטחתו ולא להתחתן אִתה. ייתכן שיצא לה שם רע של מי שפוגעת בכבוד המשפחה ועוד. על כן יש בהתנהגותה של עליא הסתכנות של ממש על גבול הפגיעה העצמית והנטייה האובדנית. אולי טוב הייתה עושה רמזיה אילו סיפרה על מעשיה של עליא ליועצת החינוכית או לדמות חינוכית אחרת שהיא יכולה לסמוך עליה. הדמות החינוכית הזאת חשוב שתנסה לעזור לעליא ולא תספר חס וחלילה על מעלליה לבני משפחה שעשויים לפגוע בה על רקע חילול כבוד המשפחה. כך צריכים לנהוג חברים לנערים ונערות בעלי נטייה אובדנית. אין לשמור בסוד את נטייתם זו אלא יש לספרה לגורמים החינוכיים הטיפוליים כדי לעזור להם ולשמור עליהם. נכון שעליה תכעס על רמזיה אם תספר את סודה, אולם ייתכן שבכך גם תציל את חייה. קשה לתת עצות במקרים מורכבים אלה ויש לשקול כל מקרה לגופו. |