| האם מותר לכפות חתונה? |
| פרק 3 |
|
قُلْ تَعَالَوْاْ أَتْلُ مَا حَرَّمَ رَبُّكُمْ عَلَيْكُمْ أَلاَّ تُشْرِكُواْ بِهِ شَيْئاً وَبِالْوَالِدَيْنِ إِحْسَاناً وَلاَ تَقْتُلُواْ أَوْلاَدَكُم مِّنْ إمْلاَقٍ نَّحْنُ نَرْزُقُكُمْ وَإِيَّاهُمْ وَلاَ تَقْرَبُواْ الْفَوَاحِشَ مَا ظَهَرَ مِنْهَا وَمَا بَطَنَ وَلاَ تَقْتُلُواْ النَّفْسَ الَّتِي حَرَّمَ اللّهُ إِلاَّ بِالْحَقِّ ذَلِكُمْ وَصَّاكُمْ بِهِ لَعَلَّكُمْ تَعْقِلُونَ (سورۃ الانعام, آية 151) אמור, הבה אקרא בפניכם את אשר אסר עליכם ריבונכם: הוא ציווה כי לא תצרפו לו כל שותף, וכי תגמלו חסד עם אביכם ואמכם, וכי לא תהרגו את ילדיכם מפחד העוני. אנו נכלכל אתכם ואותם. ואל תקרבו אל התועבות, בין גלויות ובין נסתרות, ואל תהרגו את הנפש אשר אסר אלוהים, בלתי אם במשפט צדק. אלה הדברים אשר ציווה אתכם למען תשכילו להבין (סורת המקנה, פסוק 151). עאישה היא בת עשרים ושתיים, ואשמתה הגדולה היא שהתאהבה בבחור שהכירה בעבודתה והיא רוצה להתחתן אתו. הבחור פנה אל משפחתה וביקש את ידה. ההורים סירבו. הם אמרו שכבר יש לה חתן. קרוב משפחה ביקש את ידה מאביה, וזה נתן לו את דברתו. עאישה מחויבת להיכנע ולהסכים. דרך אחרת אין. כך מצאה את עצמה עאישה מאורסת ביום אחד לבחור זר. שמי האביב היפים השחירו, והיא לא ידעה איך לחמוק מגורלה. עכשיו בוחנים בני משפחתה את התנהגותה בקפדנות וכל חריגה מן ההתנהגות המקובלת תעלה לה ביוקר. לא היה לה איש שתוכל לספר לו על מצוקתה ועל הרגשתה. אפילו אמה, שתמיד הייתה קרובה אליה ומבינה אותה על פי דופק לבה, התחרשה פתאום ולא שמעה עוד את הלמות הלב החזקה של עאישה. היא מתנהגת כאילו היא מסכימה עם כל הנעשה. היא חלק מהמתכננים, הרי היא מסכימה עם אבא... מחשבותיה בחנו את צעדיה ואת שמי חייה. ואז החליטה שיהיה אשר יהיה, אין גרוע מחתונה עם מישהו שהיא לא אוהבת. "אעזוב את הבית ואתחתן עם בחיר לבי", החליטה. היא ברחה בלילה נטול ירח אל משפחתו של הבחור, והמשפחה החליטה לשמור עליה ולערוך לה ולבנם חתונה גדולה. משפחתו של אהובה יצרה קשר עם הדוד של עאישה, שנחשב לאדם רגוע ומבין, וביקשה שירגיע את ההורים הזועמים. הדוד הסכים לשתף פעולה והודה שהתנהגותם הגסה של ההורים היא שחוללה את כל הבעיות. עאישה אמנם טעתה בכך שברחה מן הבית ללא רשות אבל בשום פנים ואופן אינה ראויה לעונש מוות על כך. כשהדוד בא לשוחח עם ההורים הוא הצטייד בפסוק "ואל תהרגו את הנפש אשר אסר אלוהים, בלתי אם במשפט צדק". לאחר מכן לא היסס להזכיר להורים שהוריה של רבקה ואחיה מספר בראשית שאלו אותה אם תיאות להינשא ליצחק והיא הסכימה. הם לא כפו עליה דבר בכוח. הסבר: שכיח למדי שהורים כופים על בתם להתחתן עם מי שהם החליטו שעליה להתחתן אתו. פעמים רבות מתחייב האב לקרוב משפחה שבתו תינשא לו או לבנו בלי לשאול אותה כלל. ידוע המנהג המתיר לבן הדוד של הכלה להוריד אותה מן הסוס ביום שהיא נישאת לאחר ולשאת אותה לאישה. הסיבות לנישואי קרובים עשויות להיות כלכליות, ביטחוניות ועוד. מובן שמנהג זה פוגע ביכולת של המדינה לפתח משטר דמוקרטי משום שהנאמנות בנישואים כאלה היא בראש ובראשונה למשפחה ולחמולה ולא למדינה. בנישואי קרובים יש גם סכנות גנטיות שייוולדו ילדים בעלי מומים או בעיות. אבל הנזק העיקרי הוא לנפשה של האישה. החירות לבחור עם מי להתחתן היא גם החירות שמאפשרת לאישה לחוש שגורלה בידיה והיא שולטת בחייה. אישה זו, שבחרה את חתנה, תהיה בעתיד פחות פסיבית ויותר יוזמת ומאמינה בכוחה וביכולתה משום שכבר הוענקה לה זכות בחירה חשובה כל כך - עם מי להתחתן. נשים רבות לא שוכחות כל חייהן כיצד כפו עליהן להתחתן עם מי שהן לא רצו בו. לעתים נשים אלה מתרגלות אל בן הזוג, לעתים הן אפילו אוהבות אותו בהמשך חייהן, אולם הנזק נעשה - חירותן נלקחה מהן. וכאן בא הקוראן ודורש מאתנו שלא להרוג את הנפש ללא הצדקה. אסמא הרגישה שממש רוצחים את נפשה בנישואים כפויים אלה. ויפה עשה הדוד שגם הזכיר את סיפור רבקה מספר בראשית כדי לחזק את דבריו. |