| מה נאמר לילדה שאביה קיים עמה יחסים? |
| פרק 3 |
|
حُرِّمَتْ عَلَيْكُمْ أُمَّهَاتُكُمْ وَبَنَاتُكُمْ وَأَخَوَاتُكُمْ وَعَمَّاتُكُمْ وَخَالاَتُكُمْ وَبَنَاتُ الأَخِ وَبَنَاتُ الأُخْتِ وَأُمَّهَاتُكُمُ اللاَّتِي أَرْضَعْنَكُمْ وَأَخَوَاتُكُم مِّنَ الرَّضَاعَةِ وَأُمَّهَاتُ نِسَآئِكُمْ وَرَبَائِبُكُمُ اللاَّتِي فِي حُجُورِكُم مِّن نِّسَآئِكُمُ اللاَّتِي دَخَلْتُم بِهِنَّ فَإِن لَّمْ تَكُونُواْ دَخَلْتُم بِهِنَّ فَلاَ جُنَاحَ عَلَيْكُمْ وَحَلاَئِلُ أَبْنَائِكُمُ الَّذِينَ مِنْ أَصْلاَبِكُمْ وَأَن تَجْمَعُواْ بَيْنَ الأُخْتَيْنِ إَلاَّ مَا قَدْ سَلَفَ إِنَّ اللّهَ كَانَ غَفُورًا رَّحِيمًا (سورۃ النساء, آيۃ 23) אסורות עליכם אימהותיכם ובנותיכם ואחיותיכם ודודותיכם מצד אביכם ודודותיכם מצד אמכם ובנות האח ובנות האחות ואימהותיכם אשר היניקוכם ואחיותיכם ליניקה ואימהות נשיכם ובנותיכם החורגות מנשיכם אשר מימשתם את נישואיכם עמן - אם לא מימשתם, אין עוון עליכם - ונשות בניכם יוצאי חלציכם, ועם שתי אחיות יחדיו - מלבד אשר כבר נעשה. אלוהים סולח ורחום (סורת הנשים, פסוק 23). רוּבא, תלמידת כיתה ט', היא נערה מלאת שמחת חיים, מצליחה בלימודים ואהודה על תלמידי הכיתה ועל המורים. עם תום חופשת החורף שבה רוּבא לכיתה כשבחזותה ובהתנהגותה ניכרים שינויים מהותיים. היא רזתה מאוד, כמעט אינה מדברת, לא משתתפת בשיעורים ולא בפעילויות הבית-ספריות. התלמידים והמורים שמו לב לשינויים והיו שניסו לברר אִתה מה קרה לה. מחנכת הכיתה הזמינה אותה לשיחה אישית אבל רוּבא מביטה ברצפה ושותקת, ובתוך השקט שומעים זעקה חזקה. המחנכת הזמינה את הוריה. רק אמה הגיעה. היא סיפרה שגם בבית ניכר השינוי בהתנהגותה. היא מסתגרת בחדרה, נועלת את הדלת ומסרבת לצאת לאכול. על כן מביאה לה האם אוכל לחדרה. כשהאם יוצאת את הבית נצמדת אליה רוּבא ורוצה לצאת אִתה. האם גם ניסתה להפנות אותה לרופאה משום שאיבדה ממשקלה במידה ניכרת אך רוּבא סירבה להיבדק. עכשיו אומרת האם למחנכת שהיא מפחדת שהיא עומדת לאבד את בתה. המחנכת הציעה שהיועצת תתערב במקרה. היועצת נפגשה עם רוּבא לכמה פגישות. כשהלך והתפתח האמון ביניהן סיפרה רוּבא ליועצת שאביה התעלל בה מינית. הוא איים עליה שלא תספר זאת לאיש, אחרת יהרוג אותה. מאז היא מרגישה שהיא מזוהמת וחסרת ערך ואין לה רצון לעשות כלום, רק לשכב בחדרה על המיטה ולבכות. הסבר: גילוי עריות הוא תופעה שקיימת בכל החברות ובכולן התנהגות זו היא אסורה, מנוגדת לדת וגם לחוקי המדינה. הקוראן מדגיש זאת במיוחד. כשילדה עוברת התעללות מינית היא בדרך כלל שוקעת בדיכאון ונוטה להאשים את עצמה במה שקרה. אולי פיתיתי את אבי או את אחי או את קרוב המשפחה? היא עלולה לחשוב לעצמה. האמת היא שילדה לא יכולה לפתות את אביה. התפקיד שלו הוא לשמור עליה ולדאוג לה ולזכור שהיא בתו. ועל כן, הדבר הראשון שנוהגים מטפלים לומר לילדה שעברה התעללות מינית הוא שהיא אינה אשמה ואינה אחראית למה שקרה. אביה הוא שאחראי. ועל כן טוב עשתה היועצת שהשתמשה בקוראן כדי לתת משנה תוקף לאמירתה שרוּבא אינה אחראית. במקרה זה כמו במקרים אחרים פסוק אחד מן הקוראן שווה בערכו הטיפולי למילים רבות. |