| כיצד יש להתייחס לנשים? |
| פרק 3 |
|
وَلاَ جُنَاحَ عَلَيْكُمْ فِيمَا عَرَّضْتُم بِهِ مِنْ خِطْبَةِ النِّسَاء أَوْ أَكْنَنتُمْ فِي أَنفُسِكُمْ عَلِمَ اللّهُ أَنَّكُمْ سَتَذْكُرُونَهُنَّ وَلَكِن لاَّ تُوَاعِدُوهُنَّ سِرًّا إِلاَّ أَن تَقُولُواْ قَوْلاً مَّعْرُوفًا وَلاَ تَعْزِمُواْ عُقْدَةَ النِّكَاحِ حَتَّىَ يَبْلُغَ الْكِتَابُ أَجَلَهُ وَاعْلَمُواْ أَنَّ اللّهَ يَعْلَمُ مَا فِي أَنفُسِكُمْ فَاحْذَرُوهُ وَاعْلَمُواْ أَنَّ اللّهَ غَفُورٌ حَلِيمٌ (سورۃ البقرة, آيۃ 235) לא יהיה עוון עליכם אם תשמיעו דברי חיזור באוזני הנשים, או תהגו זאת בלבכם, אלוהים יודע כי תהגו בהן. ואולם אל תאמרו להן דברים שהצנעה יפה להם, כי אם רק דברים של דרך ארץ. ואל לכם להחליט לבוא בברית הנישואין בטרם יפוג פרק הזמן כמצוות הספר, ודעו כי אלוהים יודע את הצפון בנפשותיכם, על כן הישמרו מפניו ודעו כי אלוהים סולח ושקול דעת (סורת הפרה, פסוק 235).
מיּאדה, תלמידת תיכון, היא נערה מטופחת וחייכנית שמרבה לשוחח ולצחוק עם כל הסובבים אותה. בתקופה האחרונה היא מדברת בלי הרף על רומנטיקה ואהבה, מראה לחברותיה צמיד וטבעת חדשים ומספרת שקיבלה אותן מהחבר שלה שמת עליה. הוא רוצה להתחתן אִתה, היא מספרת, אבל היא עדיין לא חושבת על זה. מיּאדה מספרת שהרבה בנים רוצים אותה אבל היא ודאי תתארס בקרוב עם חברהּ.
בצר לה פנתה אל יועצת בית-הספר וסיפרה לה שהיא אמנם משוחחת עם החבר שעות בטלפון ופוגשת אותו בסתר. הוא אומר לה כל הזמן שהוא מת להיפגש אִתה ולא מפסיק לקנות לה מתנות. בפגישתם האחרונה הוא התקשר אליה ואמר לה שהוא רוצה לראות אותה דחוף משום שיש לו הפתעה בעבורה. הוא רמז שהוא רוצה לשוחח עם הוריה ולבקש את ידה. מיּאדה הסכימה שהחבר יאסוף אותה מבית-הספר ואמרה לאמה שיש להם שיעורי השלמה בבית-הספר ולכן תאחר. החבר לקח אותה במכונית למקום רחוק וניסה לאנוס אותה. אבל היא פחדה לספר לאיש כדי שלא ידעו שנפגשה אתו בסתר. הסבר: לא במקרה מתנהגת מיּאדה באופן שונה מן המקובל בחברתה. כנראה משהו בתוכה מציק לה. לעתים קרובות בנות שמתנהגות כך מחפשות באופן נואש אהבה שלא זכו לה בביתן. בנות שחשות דחויות במשפחה מנסות לעתים קרובות להוכיח לעצמן באופנים לא מקובלים שרוצים אותן ואוהבים אותן. ועל כן הן עשויות לפתח דמיונות רומנטיים על בחור שמציע להן נישואים וכדומה. נכון עשתה היועצת שראשית הסבירה למיּאדה את חומרת מעשיה והשתמשה לשם כך בקוראן. ייתכן גם שתמצא לנכון לשתף את הוריה של מיּאדה במקרה כה חמור הנוגע לכל המשפחה. ייתכן שתחליט שמוטב שהיא תטפל במקרה ולא תיידע את המשפחה. תלוי באיזו מידה היא חשה שהוריה של מיּאדה עשויים להיות שותפים חיוביים ולא הרסניים בתהליך התפתחותה. אבל רק לאחר שנקבעו נורמות ההתנהגות המקובלות יכולה היועצת לפנות ולהבין את כאביה הפנימיים של מיּאדה ומה בעברה וברקע המשפחתי שלה הביא אותה להתנהגות זו. ללא הצבת גבולות ברורה המגנה עליה גם לא יהיה ערך רב לבירור רגשותיה הפנימיים של מיּאדה. |